אני ממהרת לחזור הביתה לבעלי ולילדים. השעה שעת ערב, חשוב לי להגיע מוקדם מספיק כדי שיהיה לנו זמן איכות יחד. ברגע שאני נכנסת הביתה עייפה ורעבה, אני מגלה אותם יושבים בסלון וצופים בטלוויזיה. אני מתקרבת אליהם, מתיישבת לידם על הספה ושואלת אותם איך עבר להם היום. אך להפתעתי הרבה, כל מה שאני פוגשת הוא אדישות וחוסר סבלנות מצדם: "שקט אימא - לא שומעים!"

אני מרגישה דקירה בלב, עצבות ממלאת אותי -  זה פשוט לא מגיע לי!!

אני קמה, מסתובבת מאוכזבת וכואבת לכיוון המטבח.  אני מכינה  לי קפה  ומנצלת את הזמן הזה להתבונן פנימה. אני מגלה את הכעס שבי, האכזבה והרצון להחזיר להם: לא מספיק כל מה שאני עושה עבורם? איך הם מעיזים לדבר אליי ככה?!

הפגיעות שמוכרת לי כל-כך מילדותי מככבת בתוכי ומנהלת אותי כעת.

לשמחתי, זיהיתי בזמן את הרגשות העזים בתוכי. המרחק אפשר לי לנשום רגע ולהבין מה קורה לי: ולצד זה, אני מרגישה עד כמה היחסים עם הילדים שלי חשובים לי. אני ממשיכה בהתבוננות הפנימית תוך כדי הכנת סנדוויץ' הטונה ומתיישבת לאכול אותו.  ולהפתעתי הרבה אני מגלה שהחיוך כבר הספיק לחזור אליי. אבל ברגע זה עצמו, ברור לי שהחוויה הזאת  הייתה יכולה להסתיים לגמרי אחרת ללא העבודה הפנימית.  הנה איך זה היה יכול להתרחש ואיך זה גם התרחש הרבה פעמים קודם:

הייתי מתעצבנת על הילדים שלי וצועקת עליהם.  או שהייתי  נואמת  לכל המשפחה נאום  ש"אף אחד לא מתחשב בי. שאני עוזרת לכולם ושאף אחד מהם לא רואה אותי ממטר",  ואחר כך הייתי בוכה או מתנתקת.  אולי אפילו הייתי מוותרת על  הניסיון ליצור זמן איכות אתם.  והכי גרוע  -  הייתי נסגרת  בתוך עצמי עם מרמור  ועצבות  בלב כמו בתוך קירות מבצר, חשה בדידות  ושאף אחד לא אוהב אותי בעולם, והנורא  מכל  -  למרות הכמיהה העזה של ליבי  - חשה בלתי-מסוגלת לאהוב.

כמה סבל,  כמה רוגז, כמה כאב ומתחים  ומאבקים  מיותרים.  כל זה  נחסך ממני הודות  לדרך של העבודה הפנימית שפיתחתי לעצמי מתוך שילוב  חומרי קורסים בתחום פסיכולוגיה והתפתחות אישית  ויישומם  בחיי המקצועיים והפרטיים כאחד.

כן, היום אני מגלה שיש בי רגעים רבים של חופש פנימי בהם אני יותר מסוגלות מפעם לשמור על הלב שלי פתוח ואוהב  גם בתוך מציאות מאתגרת.  אבל חשוב לי להיות כנה אתכם,  גם היום יש לי "נפילות".  גם היום  קורה  שאני נזרקת מחדש  למצב שבו  אני מתעצבנת, כועסת, נסגרת ומתייאשת אך אני מתאוששת מהר יותר; ה"נפילות" כבר לא קורות באותן עוצמות ובאותה תדירות כפי שהיו קורות לי  לפני  שעשיתי את העבודה האישית שאותה אני פורשת לפניכם בספר שלי "שלום ילדה".

 

"שלום ילדה" בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן.

ניתן לרכוש בחנויות הספרים.

 

 

 

על הספר שלי "שלום ילדה"

איך ניתן להיפתח לחיים?